מצב נגישות / ניווט באמצעות מקלדת דלג לתוכן תפריט ניווט נגיש פאנל נגישות איפוס נגישות מפת אתר הצהרת נגישות

אני בוחרת לשתף ברגע שבו בחרתי, באמת

הבלוג של דלית אליהו | מאמנת לחיים

יכול לעניין אתכם גם

הבחירות לרשויות העירו בי רצון לכתוב על בחירה, והלוואי שביום ה”חופש” הזה מהעיסוק הרגיל, ניקח כולנו את החופש לבחור גם במובן העמוק יותר.

אחת הבחירות הכי משמעותיות שלי קרתה כשעמדתי מול המודעה בעיתון שלא הכרתי אבל שהונח על שולחני על ידי דמות מסקרנת במיוחד. וברגע הזה אני חושבת שבחרתי.

הדמות היתה מיסטר טי, איש מלאזי צנום שהבנתי מאוחר יותר שהיה המורה הרוחני הראשון שלי, פשוט לקונספט של מורה רוחני בתוך המשרד הזה או במוח שלי לא היה מקום. המשרד היה עם נוף מדהים, משרד פינתי בקומה 12 קפוא ממימוג אוויר וכנראה שמעוד דברים.

מבחינת האישיות שהיתה לי בזמנו, לעבוד בתור דירקטורית לניהול קשרי משקיעים בחברת הייטק, עם ג’יפ יפה בחניון, בגיל 26, היתה פסגת השאיפות. הבעיה היתה שזה לא הרגיש כמו פיסגה בכלל, אלא יותר כמו תחתית של משהו. הרגע הזה שבו בחרתי היתה אולי פעם ראשונה שבחרתי באופן מודע בי.

לא בתהילה, לא בהצלחה, לא בהכרה, לא בהגשמה, פשוט בחרתי בי. ומיסטר טי המקסים לימד אותי שכל הדברים האלה חשובים אבל שהם רק אפסים, ושאם אני לא אשים אחד לפניהם אין להם ערך, והאחד זו אני, במקרה שלי את : ) אז זו היתה בחירה משנת חיים, ואכן האישיות שלי הוחלפה בחדשה.

במודעה בעיתון ההוא היה כתוב “מאסטר (תואר שני באנגלית) בפסיכולוגיה רוחנית”. תמיד רציתי ללמוד פסיכולוגיה ובכל זאת בחרתי ללמוד תקשורת וניהול לתואר ראשון. תמיד רציתי לחיות בשלווה ובכל זאת עשיתי מלא רעש. הפעם החלטתי לבחור אחרת, אמנם מסוג של חוסר ברירה כשהבנתי שהתקפי החרדה שתקפו אותי כנראה לא יעזבו אם לא אתחיל להקשיב לעצמי, אבל גם את זה למדתי לקבל כי למרות הכל גם האישיות המעודכנת שלי קצת עקשנית : )

אז כשאנחנו מדברים על בחירה אני חושבת שזו השיחה הכי משמעותית שאפשר לקיים. כדור הארץ ייחודי בזכות יכולת הבחירה שיש לנו בו. ראשית, בתור נשמות התנדבנו להגיע לכאן ובחרנו לעשות דרך. דרך אפשר לעשות רק ממקום מסויים למקום אחר, שונה ממנו, זאת אומרת בעולם שיש בו זמן ומקום. בעולם הרוח, אליו אנחנו שייכים וממנו אנחנו מגיעים אין התפתחות במובן הזה, כי אין דרך, אין דואליות, אין קוטביות, אין בחירה!

בחירה חופשית היא הביטוי שלנו בעולם, אנחנו, דרך הפסיכולוגיה הרוחנית, למדים שלאדם יש יכולת להשפיע במידה מסויימת על השתלשלות חייו ובעיקר על פרשנות שלהם ובכך על רגשותיו וחווייתו, ומה עם מאורעות עצובים או אפילו טראגיים, גם בהם אנחנו בוחרים?

אנחנו מדברים על כך שישנם פוטנציאליים מסויימים שבחרנו בתוך נשמה עוד לפני שהגענו לכאן. לדוגמא, אני בתור נשמה, בחרתי, שאם דלית האישיות, שאני שולחת לייצג אותי בכדור הארץ, לא תצליח להתחבר לשיעור מסויים שרציתי ללמוד פה, אני אזכיר לך את זה דרך התפתחות של מחלה מסויימת או תאונה, לא לפני שאזכיר לה כמה פעמים לפני כן דרך מערכות יחסים מסויימות או הזדמנויות שיקרו בדרכה שהיא בחרה ללכת בדרך הזו, אבל אם לא תהיה הקשבה ללחישות הנעימות, זה בסדר גם לצעוק.

אמירה מפורסמת של חז”ל היא הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים. לפי המשפט הזה כל חיי האדם, ובפרט הגמול והעונש על בחירות האדם, קבועים בידי שמיים (הכוונה בידי החלק הרוחני שאנחנו הוא, או מה שנקרא במזרח, קארמה), אבל הבחירה עצמה, נמצאת בידי האדם, פה בכדור הארץ. ביטוי קרוב של רבי עקיבא שאני מאוד אוהבת בנושא זה הוא “הכל צפוי והרשות נתונה”.

נוסיף על כך שעם התפתחות פיזיקת הקוונטים סיפור הבחירה הופך עוד יותר מעניין. אנחנו מתייחסים לחלק שבוחר בתור תודעה לעומת החלק שמבצע את הבחירה שהוא השכל. אז אם ניקח את סיפור הבחירה שלי ללמוד פסיכולוגיה רוחנית ולעזוב את הקריירה שלי, מי עשה את הבחירה? האם החלק הרוחני, שהוא העצמי שלי, רקם את המפגש עם המורה שהוביל אותי לשם? מבחינתי כנראה שכן, כי הכל רקמה אחת גדולה.

והנה הוכחה מעניינת בנושא:

הוכחה זו מסתמכת על גרסאות שונות של ניסוי שבוצע על ידי בנג’מין ליבט, חוקר מוביל בתחום התודעה. בניסוי זה מבוצעת סריקה של המוח, אשר במהלכה מתבקש הנבדק להחליט החלטה מסוימת ולבצעה, נניח, ללחוץ על כפתור, שניתנת בו בחירה, מול מסך מחשב. הסריקה הראתה שההחלטה על הפעולה נעשתה כחצי שניה לאחר שהמוח כבר התחיל לפעול כדי להוציא אל הפועל את ההחלטה. משמע, התחושה של ההחלטה לפעול אינה כי אם מצג שווא, מכיוון שפעילות המבצעת את ההחלטה כבר מתרחשת במוחו של האדם לפני ההחלטה עצמה.

תוצאות הניסויים של ליבט עוררו דיון נרחב בין מדעני מוח, ‫פסיכולוגים ופילוסופים, וניתנו להם גם הסברים אלטרנטיביים, המאפשרים להניח את קיומו של רצון חופשי. אך מבלי להכנס לדיון פילוסופי ארוך מידי, אפשר להבין שבחירה היא דבר שניתן לנו, לחלק שהוא מי שאנחנו באמת. ויש לנו עוד המון חלקים, וזה גם מתאים לדיון נוסף, על כל תתי האישיות שלנו, ומה קורה שהם בוחרים “עבורנו”. מה קורה כשהילדה הפנימית שלי בוחרת בן זוג? מה קורה שחלק נקבי של מי שנמצא בגוף זכרי בוחר בעיסוק לחיים? יש המון סדר שאפשר לעשות בתוך הבחירות שלנו ומי בוחר/ת מה.

אז בראש ובראשונה יש לנו את עצמנו, בתור רוח, בתור מהות, וכשהחלק הזה מבקש לבחור בואו נאפשר לנו, זה חלק שאוהב אותנו אהבה ללא תנאים. זה הלב שמוביל אותנו להכיל עוד אהבה ולהרגיש כמה אנחנו ראויים לה. ובמובנים מסויימים שהם הכי פשוטים, אבל לא פשוט להסביר אותם, הבחירה באהבה היא כל מה שיש.

אז יש בחירות לרשויות, תבחרו בהזדמנות זו גם ברשות להעניק לעצמכם כמה שיותר חופש, אהבה, וביטוי עצמי אותנטי. החיים הם עכשיו, זו לא חזרה גנרלית.

דברו אלינו אנחנו מקשיבים