למה כמעט כולנו מכורים ואיך נגמלים?

דואר אלקטרוני: info@mastery.co.il  |  טלפון: 054-4530315

Follow Us On
Please reload

פורסם לאחרונה

מערכת יחסים עם הדבר הזה שהולך איתי גם לשרותים לפעמים

06/09/2018

1/10
Please reload

הנקראים ביותר

למה כמעט כולנו מכורים ואיך נגמלים?

מכירים את זה שאתם נכנסים לסחרחרת רגשות, כזו שגורמת לכם לא להתעסק בכלום מלבד מה שעובר עליכם כרגע? פעם אחת מילא, אבל הבעיה היא שזה קורה לכם כל שני וחמישי. האם אתם מכורים לדרמה ואיך תוכלו לעזור לעצמכם?

 

יש התמכרויות מאוד ברורות כמו סיגריות, או בימינו אפילו אכילת יתר. אבל מה עם הרגשת יתר? האם יש דבר כזה להרגיש יותר מידי? בוודאי שיש! ורובינו מכורים לעודף רגש, או במילה פשוטה – לדרמה.

 

אז זה הולך ככה: משהו קורה בחיים שלנו, טוב או רע זה, ואנחנו מרגישים משהו. נניח שאנחנו שמחים כי קנינו אוטו חדש או עצובים שהפסדנו כסף בעסקה חשובה. עד כאן הכל סביר, אבל חלקנו מאיתנו ממשיך את המסע מרגש בעוצמה נורמלית לדרמה, וככל שהנסיבות קיצוניות יותר כך יש לנו הזדמנות לסמם את עצמנו יותר. לדוגמה, אנחנו מרכלים על עצמנו בעקבות הנסיבות, כן כן מה ששמעתם.

זה קורה כשלא הסתפקנו בשיתוף של הרגשות, שזה דבר טבעי ואפילו מומלץ לרוב האנשים ברוב המקרים, אלא המשכנו לניתוח, שיפוט, ספקולציות ובשפת העם -חפירות. פה אנחנו חווים רגש ברמה שרק מבזבזת אנרגיה ולא מתעלת אותה. ההתמכרות הספציפית הזו היא האתגר המשמעותי ביותר והמחסום להתפתחות הגדול ביותר שרובנו חווים.

 קצת כמו אוכל שהזכרתי קודם, רגש הוא גם משהו חיוני, חיובי, אבל הוא גם יכול להיות הרסני באותה המידה. ההתמכרות הזו יותר מאתגרת, כי אי אפשר להפסיק לאכול או להרגיש, אבל צריך ללמוד לנהל את מערכת היחסים הזו. היום אנחנו מתייחסים לניהול העצמי ולניהול הרגשות בפרט כניהול הכי חשוב וראשוני - לפני ניהול אנשים אחרים, או כמובן הורות או אפילו ניהול היומן שלנו.

 

רגש הוא המשוב הכי חשוב שאנחנו מקבלים במסלול ההתפתחות שלנו. איך? נניח משהו קורה בחיים שמייצר תגובה רגשית, אם היא שלילית זה מרמז לנו על עניין בלתי פתור. אנחנו יכולים לעבוד איתו, לפתור את העניין שהיה ברקע שגרם לנו לתגובה שלילית, לחוות ריפוי ואז תשתחרר האנרגיה השלילית מתוכנו ויש לנו עוד חלל להכיל בו אהבה, או במילים אחרות נפתח הלב. זה הבסיס שעליו בנויה הפסיכולוגיה. היום, עם שיטות פסיכולוגיות יותר מתקדמות אפשר להיות יותר מדוייקים ויעילים ובדרך כלל אנחנו לא זקוקים לטיפול מאוד ארוך טווח כפי שהיה בעבר.

אבל הרגש יכול להיות גם הרסני, זה קורה כשאנחנו בוחרים לא לקחת אחריות, כשאנחנו נבהלים מהרגש, בורחים ממנו, או אפילו לא מסתפקים בכמה שאנחנו מרגישים ורוצים עוד כמו ברגש חיובי, אז אנחנו מייצרים אשליה סביבו.

 

"זה תמיד קורה לי"

הנוסחה היא פשוטה – רגש מפריש הורמונים (האדרנלין והאוקסיטוצין הם המפורסמים שבניהם אבל יש עוד המון אחרים), וההורמונים מייצרים עוד רגש, ואז אנחנו מרגישים יותר "חיים", בכאילו, כן? אנחנו ייצרנו עוד הורמונים ושיקרנו לעצמנו שהחיים שלנו יותר מלאים. יותר מזה, מחשבה מייצרת גם רגש, אז בעקבות רגש מסויים (שהוא כבר מומצא) נוצרת מחשבה והיא מייצרת עוד רגש. נוצרות מערכות יחסים בין מוליכים עצביים במוח (סינופסות), וכך בפעם הבאה שיקרה אותו הדבר שיצר את הרגש הראשון אנחנו כבר נחליק בקלות לתוך הסיפור המומצא, כי למרות שהוא אשליה, עבור המוח שלנו הוא מציאות, כי כבר יצרנו אותו בעבר, ואנחנו ממשיכים לחזק אותו בכל פעם שאנחנו מחזקים את מערכות היחסים העצביות האלה.

אז דרמה יכולה להיות עודף רגש או שלילי או חיובי.

 

אבל למה שנרצה להגביר רגש שלילי? מאותה סיבה שאנחנו אוהבים רכבות הרים וסרטים מפחידים. שוב הורמונים הופכים את החוויה שלנו למועצמת מבחינת ההתרגשות ולכן מסוכנת ברמת ההתמכרות.

דוגמאות ספציפיות לכך יש בשפע עם אנשים שמאמינים ש"אין להם מזל", ש"תמיד קורים להם דברים רעים", וכל משפחת האמונות של "אני לא מספיק... חכמה/ יפה/ מצליח וכו". כל האנרגיה הזו ממלאת את החיים. אמנם מי שיוצר כזו מציאות לא מרוצה מהתוצאות אבל הוא בד"כ לא מודע לזה שהוא יצר את אותה מציאות מתוך התמכרות לדרמה, ולכן מאמין שזו מציאות "אמיתית".

 

בואו ניקח דוגמה גם לרגשות חיוביים, נניח במערכת יחסים רומנטית ישנו רגש של אהבה רומנטית, רגש מתקתק ונעים ואנחנו באופן טבעי רוצים עוד ממנו. לפעמים הרצון לעוד רגשות חיוביים יגרום לנו להאדיר את מושא התשוקה שלנו בצורה מוגזמת או להתעלם מעובדות בשטח, כי עכשיו לא אכפת לנו כלום אנחנו רוצים עוד מהרגש החיובי, וזו דרמה. הסכנה היא שזו עבדות, התמכרות לאשליה. גם אם הצלחנו לזמן מה לייצר עוד רגש, אז מכיוון שאין לו בסיס במציאות מערכת היחסים אלא הוא רק הגזמה, הוא יתפוצץ לנו בפנים בסופו של דבר ובדרך יצור פערים פסיכולוגיים.     

 

מה עושים?

שלב 1: הכרה – אם יש רגש מסויים, או שנקטנו בהתנהגות מסויימת, ההתחלה  היא רק להכיר בזה. "אני מרגישה עצובה" או "קשה לי עם זה שנכשלתי בראיון עבודה" הם דוגמאות להכרה פשוט במה שקיים.

 

שלב 2: כוונה חיובית בהירה – אם הכוונה שלי היא ללמוד או לרפא את הכאב  ממה שקרה לי זה מאוד שונה מכוונה לנקום במישהו או להלחם. צריך לנסח את הכוונה, לדוגמה: "הכוונה שלי היא לרפא את הכאב שעלה לפני השטח וליצור שלום פנימי, כך שאוכל לחוות בתוכי ניטראליות לגבי מה שהוא אמר והאופן שבו הגבתי".

 

שלב 3: קבלה – זו ההזדמנות לשנות את התפיסה מתפיסה שגרמה לי לכאב  לתפיסה שיכולה להעצים אותי. לדוגמה: "העובדה שלקחתי דברים באופן אישי והתעצבנתי אינה משנה את מי שאני. אני גם מקבלת את העובדה שהחיים מזמנים לי הזדמנויות למידה, כך שתהיה לי אפשרות לרפא את הדברים שנותרו בלתי פתורים בתוכי". 

 

שלב 4: אחריות מלאה - אחריות מוחלטת על התגובה הרגשית או השיפוטים היא  אמצעי לתפיסת ריבונות בתוך עצמי ועל מצבי. לדוגמה: "הרגשות שלי נמצאים בשליטתי. אנשים לא גורמים לרגשות שלי. יש בתוכי אפשרויות בחירה לגבי האופן שבו אני מגיבה לעצמי ולאחרים כאשר אני מוטרדת. לפעמים אני מרגישה כאילו שהייתי רוצה לתלות את האשמה באנשים אחרים. אני יודעת שכשאני עושה זאת, אני הופכת את עצמי לקורבן וגוזלת מעצמי כוח". 

 

שלב 5: סליחה עצמית על שיפוטים - סליחה עצמית מתוך חמלה היא אחת  הדרכים לביטוי אהבה עצמית. אין לה כל קשר ל"צדק" או "אי צדק" בנוגע למצבו של האדם. מדובר פשוט באקט של חמלה של האדם כלפי עצמו, על כך שהוא נקלע לשיפוטיות: "אני מנצל את הסיטואציה הזאת כדי ללמוד כיצד לחזור לאיזון. אני מעניק לעצמי אהבה וקבלה".

 

שלב 6: פתרונות יצירתיים - בדרך כלל הפתרונות יהיו פעולה חיצונית יעילה  שנובעת מתוך פעולה פנימית מוצלחת. לדוגמה: "כשבעלי מתייחס אלי כך, אני איידע אותו שהייתי מעריכה אם הוא היה מדבר אלי בצורה עדינה יותר. למעשה, אני מתכוונת לכתוב לו מכתב אוהב ונעים שמסביר את התחושות והרצונות שלי". 

 

שלב 7: הוקרת תודה והערכה עצמית – פשוט אמרו תודה לעצמכם על כך  שבחרתם בדרך של מודעות וצמיחה. כל אחד מאיתנו שמרפא חלק קטן בתוכו תורם לכלל השלום בעולם. 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Please reload

ארכיון פוסטים